אגודה שיתופית לתחבורה בישראל ב נ' נתן המרכז הישראלי לרפואה סיעודית בע"מ

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בארוע תאונה מיום 22.3.06 בכפר גבירול בה היו מעורבים אוטובוס התובעת עם רכב פרטי מסוג דייהטסו.

באשר לנסיבות התאונה חלוקים הצדדים.

לטענת התובעת, מפי נהג האוטובוס שהינו למעשה העד היחד הרלוונטי, שכן הנוסע שהיה אמור להיות עד נטראלי עת/2, לא העיד לגופו של עניין מחמת העובדה כי לא זכר דבר. האוטובוס הגיע לכפר גבירול ומאחר וחנו כלי רכב בצד ימין והמעבר היה צר ובעת שהגיע בסמוך לרכב המעורב נפתחה לפתע דלת הנהג ופגעה בפינה קדמית ימנית של האוטובוס (ראה הודעתו של הנהג עת/1 אצל התובעת).

לדברי הנהג בטופס ההודעה נגרם סדק בשימשה קידמית ימנית.

לגירסת נהגת הנתבעים בטופס ההודעה, היא חנתה בסמוך למדרכה הימנית ופתחה את הדלת כדי לצאת לאחר בדיקה במראה,אוטובוס שהגיע מאחור התקרב לרכב מספר סנטימרים, לא שם לב כי הדלת פתוחה וגרר אותה עם הרכב 5 מ', עד אשר פגעה ברכב שלפניה.

לא בכדי פרטתי את גרסאות הנהגים בטופס ההודעה, שכן לטעמי אלה הן הגירסאות הספונטניות והמיידיות של הנהגים. ובמה דברים אמורים :

תקנה 80 לתקנות התעבורה מטילה חובה על הפותח דלת , חובה שהינה בגדר אחריות קפידה. לפיכך ובשים לב לאמור לעיל, סבורתני כי יש לבחון דווקא את עדותה של עה/1 נהגת הפרטית, בחינה מדוקדקת על מנת שניתן יהיה לברר האם עמדה בחובה המוטלת עליה על פי התקנות.

לטעמי לא שוכנעתי כי אכן עמדה עה/1 בדרישת התקנות. לדבריה בטופס ההודעה האוטובוס הגיע מאחור, ובשלב זה לטעמי היה עליה להמנע מפתיחת הדלת. בעדותה בפני הוסיפה העדה נופך על גירסתה וטענה כי ראתה את האוטובוס עומד ב'דאבל פרקינג' וקולט נוסעים לכן החליטה לפתוח את הדלת וכעבור כמה שניות החל האוטובוס כנראה בגלישה, פגע בדלת וגרר את רכבה 5 מ' , עד שנשקה לרכב שלפניה.

עובדות אלה של חניה כפולה, קליטת נוסעים והתחלת נסיעה בגלישה, לא בא זכרם בטופס ההודעה. לציין, כי על יסוד האמור לעיל, פותחה תיאוריה מרשימה בסיכומי ב"כ הנתבעות, אולם לטעמי, בסופו של יום, עסקינן בפתיחת דלת בחוסר זהירות תוך התעלמות מהאוטובוס המתקרב, בניגוד לתקנה 80 לתקנות התעבורה.

אמנם גם נהג האוטובוס בעדותו מאשר, כי אכן קלט נוסעים, אך לדבריו פעולה זו בוצעה בתחנה וכי לאחר מכן המשיך בנסיעה, כאשר התאונה מתרחשת כ- 10 מטרים לאחר מכן. לדברי נהג האוטובוס לא היתה כל גרירה של הפרטית למרחק של 5 מ' מאחר וזו חנתה בשיירת מכוניות חונות. ואכן גם אני לא שוכנעתי כי כתוצאה מגלישה של האוטובוס כפי שמתארת זאת עת/1, נגרר רכבה למרחק כה רב.

לפיכך סבורתני כי האחריות לתאונה נופלת לפתחה של עה/1 .

כמו כן חלקו הצדדים בשאלת הנזק שנגרם בתאונה זו. לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה נפגעה שמשת האוטובוס והתנפצה ולפיכך ועל יסוד דו"ח השמאי שבדק את האוטובוס ביום 16.4.06 נדרשה החלפת השימשה וזהו הנזק הנתבע בתביעה זו.

הנתבעות הכחישו את הנזק כשלטענת התובעת ההכחשה כי השימשה לא נפגעה בתאונה, הינה בבחינת הרחבת חזית מאחר ולא צויינה בכתב ההגנה.

ראשיתם של דברים ועל פי פקודת הנזיקין- הנזק לעולם שנוי במחלוקת, אלא אם הודו בו הנתבעים. בנסיבות אלה, חובת ההוכחה בדבר מידתו של הנזק והקשר הסיבתי והעובדתי שבינו לבין הארוע הנטען מוטלת לפתחה של התובעת ולטעמי נטל זה לא הורם.

אמנם טען נהג האוטובוס בהודעה כי נגרם סדק לשימשה בפינה הימנית קדמית, אולם אין בדבריו אלה די, בהיותו עד יחיד לעניין זה. אשר לעדות השמאי עת/3 לדבריו של זה, הוא בודק את האוטובוס לעניין הנזק בלבד כאשר נסיבות התאונה הנטענת אינן ידועות לו כלל ועיקר. דהיינו, אין השמאי יכול לשפוך אור האם קיים קשר סיבתי ו/או עובדתי בין הנזק שבדק בחוות דעתו לבין הארוע הנטען. לעניין זה, היה על התובעת להמציא חוות דעת של בוחן תאונות וחוות דעת שכזו לא הומצאה. בהעדרה, מה תלין התובעת על הנתבעת כי לא הוגשה מטעמה חוות דעת נגדית , שכן חוות דעת שכזו אינה רלוונטית בשלב זה ואין זה מתפקידן של הנתבעות למלא את החלל שהותירו ראיות התביעה באמצעות חוות דעת מטעמן, וכיוב'.

אשר לעדותו של עת/4 גם עדות זו אין בה דבר וחצי דבר. העד מסתמך על פלט מחשב של התובעת, ואין זו רשימה מוסדית כנטען על ידי ב"כ. פלט זה ניזון מטבע הדברים רק מארועים המדווחים על ידי הנהגים ותו לא. העד עצמו מעולם לא ראה את האוטובוס אישית אין הוא יכול לדעת, כאמור בחקירתו הנגדית, האם ייתכן ומדובר בנזק שנגרם בארוע אחר ולא דווח, לפיכך אין בתצהירו ובעדותו כדי לתמוך בגירסת התובעת.

התוצאה מכל האמור לעיל הינה כי לטעמי לא הוכח על ידי התובעת, מעבר למאזן ההסתברויות , כי הנזק הנטען על ידה אכן נגרם בתאונה זו בה היו מעורבים שני כלי הרכב ומשכך לא הוכח הקשר שבין הנזק לארוע ומטעם זה דין התביעה להדחות.

התוצאה הינה כי אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעות.

התובעת תשלם לנתבעות הוצאות משפט (סך של 150 ₪ לעה/1 ) ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצרוף מע"מ.